השאלות מהיכן הקפוארה באה? ומיהם הקפואריסטים הראשונים? נשארו פתוחות להשערות עד היום ומהוות בסיס חשוב לתאוריות רבות בעולם הקפוארה.
דבר אחד ברור לכולם – הקפוארה משויכת להימצאותם של עבדים האפריקאים בברזיל.
נושא העבדים בברזיל נשאר מעורפל בעקבות מיעוט המסמכים הקיימים ב... המשך
השאלות מהיכן הקפוארה באה? ומיהם הקפואריסטים הראשונים? נשארו פתוחות להשערות עד היום ומהוות בסיס חשוב לתאוריות רבות בעולם הקפוארה.
דבר אחד ברור לכולם – הקפוארה משויכת להימצאותם של עבדים האפריקאים בברזיל.
נושא העבדים בברזיל נשאר מעורפל בעקבות מיעוט המסמכים הקיימים בנושא.
.
הפורטוגזים הגיעו לברזיל באפריל 1500, בצי של 13 אוניות ( בראשות Pedro cabral alvare ) אשר היה בדרכו להודו והגיע לחופי ברזיל בדרך מקרה. פעולת ה"השתלטות" הראשונה אשר נעשתה על היבשת החדשה היתה שיעבוד התושבים המקומיים – אינדיאנים ושימוש בהם כעבדים. אקט זה נחל כשלון בעקבות הספק עבודה נמוך של האינדיאנים ואחוזי תחלואה גבוהים ביותר. הפתרון לבעיה זו היה ייבוא עבדים ממזרח אפריקה. בתחילה, העבירו הפורטוגזים את האפריקאים אשר נקלעו לדרכם אך מהר מאד גילו כי העסק רווחי וכך הפך נושא תפיסת העבדים לעסק בפני עצמו.
כ 4,000,000 עבדים אפריקאים הועברו לברזיל עד לאמצע המאה ה-19. העברות שבוצעו בתנאים מחפירים ובעקבותיהן איבדו את חייהם כ- 400,000 אנשים.
העבדים, שמקורותיהם משבטים שונים ומקורות אתניים שונים (אנדים, מוחמדים, בנטו ועוד) התערבבו תחת אדוניהם הפורטוגלים. עבדים אלה, מתרבויות שונות חיו ביחד וארגנו פעמים רבות התמרדויות מאורגנות ,במקרים רבים הצליחו העבדים לברוח מה"Senzalas" (בתי העבדים).
במאה ה-17, פלשו ההולנדים לקולוניה הפורטוגלית בברזיל .העבדים ניצלו את התעסקותם של הפורטוגלים בפולשים החדשים ורבים מהם הצליחו להמלט לחופשי.
פליטים אלה ,נמלטו לכיוון פנים היבשת והקימו מאחזים אשר נקראו "קילומבוס". מבין כל הקילומבוסים היו לפחות עשרה שקיימו את עצמם ויצרו קשרים מסחריים עם סביבתם, אך הידוע מכולם היה"Quilombo "dos palmares, אשר החזיק מעמד 67 שנים .
בתוך אותם קילומבוסים התפתחה תרבות עצמאית וחדשה (יש הטוענים כי מתרבות זו מקור הקפוארה -ראה מקור הקפוארה).
ב 1808, בעקבות חשש מפלישת צרפת לפורטוגל , העביר” Dom joao” את מרכז האימפריה הפורטוגלית לברזיל. Dom joao דגל ברמיסת התרבות ע"מ לשלוט באימפריה. עד אותו זמן קיום התרבות האפריקנית בברזיל עודד ע"י האימפריית הפורטוגלית לצורך שליטה בשיטת "הפרד ומשול", ולכן בסביבות 1814 החלו רודפים את הקפוארה והעוסקים בה על מנת להוציאה מחוץ לחוק, כפי שקרה ב1892.
בשנים אשר קדמו להעברת מרכז האימפריה הפורטוגלית לברזיל, הפורטוגלים, מלבד לשימוש במשאביה הטבעיים הרבים של ברזיל, לא השקיעו מאום, הערים גדלו, אי סדר חברתי סרר בהן, ואנשים רבים פנו לקפוארה. במקרים מסויימים היה שימוש בקפוארה לשדידה ופעולות דומות ולאט לאט נקשר שמה של הקפוארה לפשע. קשר זה הביא בין היתר לארגון הכח המשטרתי של Dom joao את מטרתו– מיגור הקפוארה.
ב-1822 הכריזה ברזיל על עצמאותה ו-28 שנה מאוחר יותר הופסק הסחר בעבדים ,אקט שציין שלב חשוב בדרך לביטול העבדות כלל.
בשנים 1865-1870 השתתפה ברזיל במלחמת פרגוואי וקפואריסטים רבים נשלחו לחזית הקרב וחזרו כגיבורים עקב קור הרוח והעוז שהפגינו. בתקופה שלאחר המלחמה, מיד לאחר המלחמה חיילים רבים שוחררו , ונוצרה התקבצות אנשים רבים בערים ללא מעש. רבים מהם נמשכו לקפוארה, חלקם לפשיעה לצורכי קיום. הערים העיקריות בהם צמחה הקפוארה בתקופה זו היו סלבדור, ריו דה ז'נרו ורסיפה.
סוף המאה ה-19 היתה תקופה חשובה בהיסטורית ברזיל,
בשנת 1888 - נחקק החוק לשיחרור העבדים ללא פיצוי אדוניהם. בשנת 1889 - התרחשה הפיכה בברזיל והוקם משטר חדש ברפובליקת ברזיל.
מרגע הקמת הרפובליקה,ראש הרפובליקה- “Deodoro da fonseca”שם בראש מעייניו את תיקון הסדר החברתי, ומחיקת הגורם העיקרי לאי הסדר – הקפוארה. הקפואריסטים סבלו מרדיפה והשפלה, בתקופה זו הקפוארה ירדה למחתרת , אגדות רבות מלוות את הקפוארה של תקופה זו עד ימינו.
ב- 1930 בוצעה הפיכה צבאית בהנהגתו של” Vargas” שאחריה פחתה הרדיפה אחרי הקפואריסטים.
ב 1932, פתח מסטרה בימבה את האקדמיה הראשונה לקפוארה על מנת להוציא אותה מן הרחובות ולהופכה לאומנות מוסדרת ולא לקרב רחוב כפי שהיא הפכה להיות. ב 9/7/1939 הוכר בית ספר זה ע"י המדינה וכך התחילה תקופה חדשה בעולם הקפוארה. הקפוארה תפסה מקום בתרבות הברזילאית- בטלוויזיה, בעיתונים בהופעות מול קהל ובהצטרפות של המוני אנשים לאימוני הקפוארה.
ב1/5/1973 הוכרה הקפוארה כספורט לאומי של ברזיל וב1991 נוסדה הפדרציה הברזילאית לקפוארה.
הסתר
חוקרים רבים העלו תאוריות שונות לגבי מקום הולדתה של הקפוארה והתפתחותה. להלן מספר תאוריות מוכרות על מקורה של האומנות.
QUILOMBO –הקילומבוסים היו מאחזי עבדים אשר נמלטו מעבדותם ובנו התיישבויות בעלות אופי תרבותי וכלכלי. בקילומבוסים התפתחה תרבות חדשה כתוצאה משילוב של מספר תרבויות אפריקניות שהביאו עימם תושבי הקילומבוסים.
הקילומבוסים מוקמו בפנים היבשת ביערות ובין "קפוארות". הקפוארה ,בפירושה כאן, היא סוג של ערבה גבוהה הצומחת בפנים יבשת ברזיל ומכאן נובעת אחת התאוריות האומרת ששמה של הקפוארה הגיע מערבות אלו .
הקפוארה ,עפ"י גישה זו,צמחה בקילומבוסים, שורשיה עוד התחילו ב"פבלות" (שכונות העוני בערים), אך ללא הקילומבוסים כנראה שהיו נשארים ברמה בסיסית מאד. בקילומבוסים פותחה הקפוארה – שם השתמשו בה לעיתים קרובות לשם התגוננות.
עוד נתון שתומך בתיאוריה זו , היא התפשטות הקפוארה בברזיל, מקורות מערים שונות ורחוקות כמו רסיפה , ריו וסלוודור מראים כי הקפוארה קייימת בערים אלו מספר מאות שנים .
כשהקילומבוסים התפזרו -תושביהם הפיצו את הקפוארה והעבירו אותה מדור לדור.
ריקוד הזברת golo : ’ N בקרב בני ה MUCPUPE בדרום אנגולה שבאפריקה נפוץ ריקוד זברות הקרוי golo ’ N ריקוד זה משמש בחגיגות הבגרות המינית של הבנות כשהן הופכות מילדות לנשים. ריקוד זה הוא מעין משחק בין שני גברים, כאשר המנצח בין השנים בוחר לעצמו מקרב הבנות אשה ללא הצורך לשלם נדוניה בעבורה. ה golo’ N דומה למשחק הקפוארה ויש המשערים שמשם היא הגיעה.
כמו כן יש המספרים כי שודדים בבנגלה (עיר באנגולה שאפריקה) לקחו את התנועות מ-ריקוד זה והשתמשו בהן בזמן תקיפות.
שוק העופות בריו דה ז'נרו – עפ"י תיאוריה נוספת , צמחה הקפוארה ממשחקי העבדים בשוק העופות בריו דה ז'נרו. כשהעבדים היו ממתינים לפתיחת השוק בבקרים, הם היו מעבירים את זמנם במשחקי קפוארה.על פי תאוריה זו פירוש המילה קפוארה היא הסלים אשר בהם נשאו העבדים את העופות .הבסיס לתיאוריה זו הוא בלשני .
הסוואת אומנות הלחימה בריקוד – קיימת תאוריה הגורסת כי הקפוארה היא אומנות לחימה שהוסוותה בריקוד על מנת להתאמן בלחימה ללא ידיעת ה"אדונים". בספרו, מפריח" נסטור קפוארה" גישה זו מכיוון שהחל מ1814 כבר נרדפו כל התרבויות האפריקניות ולכן לא היה להם צורך להסתיר את הקפוארה בתרבות אפריקנית אחרת.
MANOEL DOS REIS MACHAD- נולד ב- 23111899 בסלוודור( -Salvador), בירת באהייה. בימבה זכה לכינוי זה בהתערבות בין אמו לבין המיילדת לגבי מין הולד- זכר או נקבה. בימבה היה כינוי פופלרי בבאהייה לאיבר המין הזכרי.
בגיל 12 בימבה התחיל ללמוד קפוארה עם המסטרה האפריקני BENTINHO וכבר בגיל 18 התחיל לתת שעורים בקפוארה בשכונה בה גדל.
ב- 1928, כהמשך להשקפתו שעל פיה הקפוארה לוקה בטכניקה ומזניחה את רוח הקרב פיתח מסטרה בימבה את הקפוארה- REGIONAL שבה שילב בין היתר תנועות של אנגולה יחד עם תנועות של BATUQUE (אומנות לחימה אפריקנית עתיקה).
רדיפות הקפוארה ע"י המשטרה שהיו נפוצות מאוד בתחילת המאה הופחתו ב- 1930 עם הפיכתו הצבאית ש” Vargas” בברזיל. עובדה זו עזרה למסטרה בימבה לפתוח את האקדמיה הראשונה לקפוארה בשם:
"CENTRO DE CULTURA FISICA E REGIONAL " ב- 1932. שם לראשונה החלה הקפוארה להלמד בצורה מאורגנת ושיטתית.
ב- 1937 הוכר בית ספרו של בימבה ונרשם כמוסד חינוכי -ספורטיבי וכך צוין עוד שלב חשוב בדרכה החדשה של הקפוארה.
ב- 1942 בימבה מיסד את האקדמיה השניה שלו לקפוארה.
בימבה ותלמידיו נתנו מספר רב של הדגמות,הופעות והדרכות החל מ-1927 ועד ליום מותו ב-4/2/1974 ,הם הקליטו 2 אלבומים והיו לנושאים עיקריים ברבים מן העיתונים בברזיל ובחו"ל.
אחרי שלימד יותר מ-50 שנה בימבה היה עייף ומאוכזב מההכרה של הרשויות המקומיות בקפוארה וכך, ב- 1970 עבר למדינת גוייאניה( GOIANIA ) שבברזיל בהזמנת אחד מתלמידיו, כאשר מובטחים לו שם חיים טובים ואפשרויות להכרה מכובדת יותר ע"י הרשויות.
חלמו לא התגשם והוא מת ב-4/2/74 בגוייאניה, ב- 1978 הועלו עצמותיו לבאהייה ע"י תלמידיו.
מסטרה בימבה- מיסד את הקפוארה רג'יונל, סלל ובנה חלק עיקרי מעולם הקפוארה של ימינו. בעיני רבים המסטרה הוא הדמות החשובה ביותר בהתפתחות הקפוארה במאה האחרונה.
המסטרה תמיד נתן עדיפות ל'צד הלחימתי' של הקפואירה והאמין כי הקפואירה נוצרה בברזיל ולא הובאה מאפריקה, רבים מתלמידיו היום הינם הדמויות המשפיעות ביותר בעולם הקפואירה של ימינו.
VICENTE FERREIRA PASTINHA- נולד ב- 5/4/1889 בסלוודור באהייה.
התחיל את הקפוארה בגיל 10 עם "NEGRO BENEDITO", לאחר ש”BENEDITO” ראה את PASTINHA מפסיד קרב לילד גדול וחזק ממנו שהציק לו והחליט ללמדו קפוארה.
בחייו המסטרה עשה מעט מכל דבר, הוא שירת בחיל הים כ8 שנים, הוא היה צייר, הוא היה מצחצח נעליים ועבד כאיש אבטחה בבית קזינו אך תמיד נמשך משיכה עזה לעולם הקפוארה,וכך ב- 1935 , בגיל 46 ,פתח המסטרה את האקדמיה הראשונה לקפוארה אנגולה באזור שנקרא "BIGODE" שבסלוודור. ב- 1941 העביר PASTINHA את האקדמיה למקום גדול יותר באזור פלוריניו,האקדמיה החדשה נקראה :
"CENTRO ESPORTIVO DE CAPOEIRA ANGOLA", שם באקדמיה בפלוריניו אימץ פסטיניה את הצבעים שחור וצהוב למדי הקפוארה שלו (צבעי קבוצת הכדורגל האהובה עליו) ושם הועברה הקפוארה שלו והשקפת עולמו לרבים שרצו ללמוד ולהכיר את הקפוארה המסורתית שהשם שדבק בה הוא קפוארה ANGOLA.
ב- 1964 בעזרת חברו הסופר JORGE AMADO פסטיניה הוציא לאור ספר -"קפואירה אנגולה".
ב- 1973 בגיל 84 כשהיה כבר מפורסם בברזיל ומחוצה לה ,פסטיניה נזרק מהאקדמיה בפלורנטינו, שם לימד במשך 32 שנה, ע"י הממשלה שהפכה את המקום למסעדה. זה היה תקרית קשה ביותר למסטרה. הוא נאלץ לעזוב את האקדמיה שלו עם עם אשתו, בתו ושלושת נכדיו לחדר קטן, שם גר את שארית חייו.
שברון לבו התבטא במילים הבאות: "ספסל העץ הזה זה כל מה שיש לי. היום אני מבין שסידרו אותי, נתתי את הכל אבל האמת היא שניצלו אותי, לא משנה מה, אם הייתי נולד מחדש הייתי בוחר את אותם החיים: 'קפוארה".
ב- 1978 עבר פסטיניה את השבץ הראשון שלו ואת השני חודש מאוחר יותר. ב- 1980 הועבר פסטיניה לבית אבות, ושם נפטר ב-13/11/1981.
במהלך הלוויתו כדי ללוותו בחלומו האחרון ניגן הבירינבאו.
בעזרת הכריזמה שלו ודרכו החברותי והכובשת, הקפוארה של PASTINHA התפתחה והתפרסמה וקיבלה שם עולמי,בעיני רבים PASTINHA הוא אחד מהמסטרים החשובים של המאה האחרונה וממסד הקפוארה ANGOLA .
רבים מתלמידיו ממשיכים בדרכו ותופסים מקום חשוב בעולם הקפוארה של ימינו.
שניים מהמפורסמים שבינהם הם מסטרה JOAO PEQUENHO שמלמד באקדמיה בבאהייה ומסטרה JOAO GRANDE שמלמד באקדמיה בניו יורק.
במשך השנים, עבדים רבים שהצליחו לברוח הקימו התיישבות בפנים היבשת שנקראו קלומבוסים. הקילומבוס הגדול ביותר היה PALMARES שכלל כ-20,000 תושבים (אפריקנים, אינדיאנים ולבנים).
בקילומבוסים, שבטים שהיו אויבים באפריקה ,התאגדו לצורך מטרת התיישבות וההתנגדות לעבדות.התושבים למדו אחד מהשני וקיימו ריטואלים טקסיים של שבטים שלא להם. רבים מאמינים כי כך ,בעירבוב תרבויות אפריקניות אלו בשילוב השפעת הנוכחות הפורטוגלית,התפתחה צורתה הקדומה של הקפוארה.
פלמרס הייתה הקילומבוס הגדול והמפורסם ביותר. בפלמרס דיברו את השפה האפריקנית- בנטו והחברה בה ניהלה מערכת כלכלית וחברתית מפותחת, כולל קשרי מסחר עם ערים קרובות.
פלמרס התקיימה כ100 שנים כשלאורך השנים היא סבלה מהתקפות חוזרות ונשנות,תושבי פלמרס הדפו יחדיו את כל ההתקפות אף על פי שמולם עמדו חיילים חמושים.
ב- 1692 במתקפה הגורלית והאחרונה, פלמרס נפלה לידי הפורוטוגלים ותושביה הוחזרו לעבדות ופוזרו בכל רחבי ברזיל.
שמותיהם של שני מנהיגים, לוחמים גדולים, התפרסמו מפלמירס , GANGA ZUMBA, ו-ZUMBI. שני מנהיגים אלו הובילו את פלמרס לניצחונותיה ולפריחתה.
פלמרס וזומבי הפכו לאגדה בעיקר בקרב קפואריסטים ועד היום מסמלים שמותיהם עוז, חירות ולחימת העבדים לשיחרור מהפורטוגלים.שמותיהם מוזכרים ברבים משירי ההודות של ימינו.
ביזורו , manuel henriques,אחד מהקפואריסטים היותר מפורסמים, מוכר גם בשם ביזורו קורדאו דה אורו. שמו מופיע ברבים משירי הקפואירה, התפרסם כאחד מהקפואריסטים היותר מפחידים והבלתי מנוצחים של תקופתו בבאהייה.
נולד ב- 1897 בSanto Amaro בבאהייה. ונפטר ב- 1924. למד קפואירה עם הקפואריסט Tio Alipo.
כינויו ניתן לו ע"י Tio alipo בזכות היכולת שלו להיעלם כשיש סכנה גדולה בשטח,
עם הזמן התפתחה האמונה המיחסת לביזורו תכונות אל טבעיות, כי מתי שביזורו נכנס לקרב עם מספר גדול של יריבים הוא הופך לחיפושית ונעלם.
סיפור מותו עפ"י המסורת הוא - ביזורו עבד בחווה, בה לאדון החווה היה ילד קונדס שהסתבך עם ביזורו. האדון שלח את ביזורו לחברו (בעל חווה אחרת) עם פתק בו הייתה רשומה בקשתו, להרוג את ביזורו. ביזורו לא ידע קרוא וכתוב ונתן את הפתק לאדון החווה והוא מנגד ביקש ממנו להגיע למחרת לאותו המקום, כאשר ביזורו הגיע הפעם השנייה חיכה לו שם מארב של 40 אנשים שרצחו את ביזורו, לפי המסורת בעזרת סכין שעשויה מטוקום – סוג של עץ מאוד קשיח .
mestre espirro mirim-
marcos antonio lopes de sousa
נולד ב-1964 בפורטלזה ברזיל
התחיל להתאמן קפוארה בשנת 1979 עם מסטרה {אבארלדו
שם קיבל את הכינוי -מירים {ילד רחוב
בשנת 1981 הוא נבחר בארוע -קפואריסטה לטוב ביותר של האזור.
בשנת 1984 הוא החליט לעבור לסאו פאולו להתאמן עם מסטרה סואסונה.
ושם קיבל את הכינוי -מירים-התעטשות
וחיבר את שני השמות אספיו מירים
בשנת 1991 הוא קיבל מסואסונה את התואר הראשון של מסטרה,מאז הוא נוסע ברחבי העולם לבקר קבוצות רבות ופתח קבוצות רבות בעולם
מייסד קבוצת מנינו בום
